תארו לעצמכם שאתם עומדים בבית הכנסת, הכהנים פורסים את הידיים ומברכים אתכם. יצא לכם פעם לחשוב מאיפה באמת מגיע הכוח של הברכה הזאת? התורה מגלה לנו סוד חשוב. כשהכהנים מברכים, הם לא ממציאים את המילים בעצמם. ה' מצווה עליהם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי, כלומר, הם צריכים לברך את העם בדיוק במילים שה' קבע ולהזכיר את שמו. המטרה היא שכולנו נזכור ונבין בתוך הלב שכל ההצלחות והדברים הטובים שיש לנו לא מגיעים מהכוח שלנו, אלא רק מה'.
הכהנים הם בעצם כמו צינור שדרכו עוברת הברכה. לכן ה' מוסיף ומבטיח וַאֲנִי אֲבָרְכֵם. ה' מדגיש שהוא זה שבאמת נותן את הברכה. ההדגשה הזו חשובה כדי שהכהנים לא יתגאו ויחשבו שהם אלה שמחלקים ברכות בכוחם האישי, וכדי שאנחנו לא נתבלבל ונחשוב שהכהנים עצמם הם מקור הכוח. ברגע שהכהנים עושים את התפקיד שלהם ומברכים אותנו, ה' פותח את שערי השמיים, מוריד את הברכה האמיתית והמדויקת לכל אחד ואחת מאיתנו, ועל הדרך גם נותן ברכה מיוחדת לכהנים עצמם.