הכהנים נדרשים לברך מתוך כוונה עמוקה ובהזכרת השם המפורש, ובכך וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כדי לקדשם ולחקוק בהם את ההכרה שכל השפע מגיע מה' בלבד. על אף שהכהנים מסדרים את המילים, הם משמשים כצינור, בעוד שה' מכריז וַאֲנִי אֲבָרְכֵם כדי להבהיר שהוא המקור הבלעדי לברכה, ובכך מונע גאווה מהכהנים ותלות אנושית מצד העם. הבטחת ה' לברך יכולה להתפרש כקיום הברכה לעם ישראל, או כברכה המוענקת לכהנים עצמם כגמול על תפקידם. הבדל זה תלוי בשאלה האם הכהן הוא רק משפך המעביר את השפע וזקוק לברכה עצמאית, או שהוא הצינור הראשון שניזון מהברכה באופן טבעי בטרם היא עוברת לעם.
במדבר, פרק ו׳, פסוק כ״ז
פרשת נשא
וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרְכֵֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.