במדבר, פרק ז׳, פסוק פ״ה

משקלה של הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף, שכבר הוזכרה בפסוקים הקודמים, הוא שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה שקלים, ומשקלו של הַמִּזְרָק הָאֶחָד הוא שִׁבְעִים שקלים. התורה חוזרת על פירוט המשקלים כדי ללמד שכל הכלים נשקלו דווקא בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. סך כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים עמד על אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע־מֵאוֹת שקלים, נתון המעיד על דיוק מוחלט שבו משקל הכלים יחד היה זהה לחלוטין לחיבור משקלם הנפרד, ללא סטיות ההצטברות הרגילות. דיוק זה מסמל את השלמות הרוחנית של המשקלים, וכן את אחדות הנשיאים שהיו שווים בצדקותם ובכוונתם כלפי ה', ללא תלות ביום שבו הקריבו. הפסוק משמיט את מנחת הסולת ומתמקד רק בכלים, שכן בהם טמון החידוש של הפיכת הרכוש לציבורי.