ההוראה האלוהית קַח מֵאִתָּם פותרת את התלבטותו של משה, שסירב תחילה לקבל את העגלות והבקר מהנשיאים מכיוון שהניח כי הלויים צריכים לשאת את המשכן על כתפיהם. ה' הסכים עם הבנת הנשיאים כי החלקים הכבדים דורשים עגלות, והורה לקבל את התרומה כדי שוְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אוהל מועד, כלומר לשאת את משאו. הציווי וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם נועד לחלק את העגלות והבקר בין משפחות הלויים אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ, בהתאם לכובד המשא שכל קבוצה נדרשת לשאת. מכיוון שהתרומה המקורית אינה מספיקה לנשיאת כל חלקי המשכן, הנחיה זו טומנת בחובה גם אישור ללויים להוסיף עגלות ובהמות משא ככל שיידרש.
במדבר, פרק ז׳, פסוק ה׳
פרשת נשא
קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.