הקרבת הקרבנות ביום החמישי לחנוכת המשכן מובאת על ידי נשיא שבט שמעון, ששמו מקפל בתוכו רמזים לקורותיו ולמשבריו של השבט.
השם שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מתפרש כנושא משמעות סמלית והיסטורית הקשורה לשבט שמעון [אור החיים]. השם שְׁלֻמִיאֵל רומז לכך שה׳ "שילם" לשמעון על חטאיו בעבר: הן על חלקו במכירת יוסף, שבשלו נאסר בבית המשמר במצרים, והן על מעשה זמרי בן סלוא. השם צוּרִישַׁדָּי מסמל את סיום העונש, ומבטא את העובדה שה׳ אמר "די" לכליונו של השבט ועצר את המגפה שפגעה בו.
מבחינה דקדוקית ומסורת הכתיב, השם צוּרִישַׁדָּי נכתב כמילה אחת מחוברת, בכתיב מלא לחלוטין הכולל את האותיות ו"ו ויו"ד [מנחת שי]. צורת כתיבה זו מאפיינת את כל שמות נשיאי השבטים, הנכתבים ונקראים כמילה אחת רציפה. בנוסף, האות למ"ד בשם שְׁלֻמִיאֵל נקראת ללא טעם מאריך.