ביום התשיעי להקרבת הקורבנות הביא את קורבנו נשיא שבט בנימין. מעבר למשמעות הפשוטה של הצגת זהות הנשיא, שמו, אֲבִידָן בֶּן גִּדְעֹנִי, טומן בחובו רמזים נבואיים לדמויות מרכזיות שעתידות לצאת משבט בנימין ולמאורעות ההיסטוריים שיעברו עליהן [אור החיים].
השם אֲבִידָן נדרש בשני אופנים שונים. הגישה הראשונה קושרת את השם לשאול המלך. התיבה "אבי" רומזת לשאול, שכן דוד המלך פנה אליו בכבוד וקרא לו "אבי". החלק השני של השם, "דן", מרמז על הדין שנגזר על שאול, שנידון לכך שמלכותו תיקרע ממנו על ידי ה׳. הגישה השנייה קושרת את השם לדמותו של מרדכי היהודי, שאיבד והשמיד את זרע עמלק.
המשך השם, בֶּן גִּדְעֹנִי, משלים את הרמז ההיסטורי הנוגע לשאול המלך, ומצביע על כך שמלכותו נגדוֹעה ונחתכה בגלל אותו חטא של אי השמדת עמלק במלואו.