שמותיהם של נשיאי השבטים טומנים בחובם לעיתים קרובות רמזים עמוקים לקורות אבותיהם. שמו של נשיא שבט מנשה מפורש כביטוי של הודיה והצלה [אור החיים]. השם גַּמְלִיאֵל מבטא הכרת הטוב, ומשמעותו היא שה׳ גמל עמו חסדים ומעשים טובים. השם פְּדָהצוּר מסמל את הפדות וההצלה מבית הסוהר.
משמעויות אלו רומזות באופן ישיר לקורות חייו של יוסף, אבי שבט מנשה. יוסף הכיר בכך שה׳ גמל עמו חסדים רבים לאורך דרכו. ההצלה והפדות נדרשות גם על הרגע שבו ניצל יוסף מחטא, כאשר נגלתה אליו דמות דיוקנו של אביו, ובזכות כך נפדה מן המעשה.