קרה לכם פעם שהייתם צריכים לסחוב משהו ממש כבד, ופתאום מישהו הציע לכם עגלה כדי לעזור? זה בדיוק מה שקרה למשה. נשיאי השבטים הביאו עגלות ובקר כדי לעזור לסחוב את חלקי המשכן במדבר. בהתחלה, משה התלבט ולא רצה לקחת אותם. למה? כי ה' לא אמר לו מראש שצריך עגלות, ומשה חשב שהלויים צריכים לסחוב את הכול על הכתפיים. אבל הנשיאים הבינו לבד שהקרשים הכבדים דורשים עגלות.
ה' מסכים איתם, ואומר למשה קַח מֵאִתָּם, כלומר, קבל מהם את המתנות. המטרה של העגלות והבקר היא וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת, כדי לעזור לשאת את המשא הכבד של אוהל מועד. ה' ממשיך ואומר למשה וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם, כדי שיחלק את העגלות והבקר בין משפחות הלויים. החלוקה צריכה להיות אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ, בדיוק לפי כמות המשא שכל קבוצה צריכה לסחוב.
אבל איך שש עגלות ושנים עשר בקר יספיקו לכל כך הרבה קרשים ועמודים כבדים? התשובה היא שההוראה הזו בעצם נתנה אישור ללויים להוסיף עוד עגלות ובהמות משא בעצמם, כמה שרק יצטרכו כדי להשלים את המלאכה בקלות.