לכבוד חנוכת המזבח הובאה כַּף, כלי קיבול קטן העשוי מזהב טהור שמשקלו עשרה שקלי כסף, כפי שמתואר במילים עֲשָׂרָה זָהָב. הכתוב מדגיש כי זוהי כף אַחַת כדי ללמד שהכלי מצרף את כל חלקיקי התכולה שבתוכו לכדי יחידת קדושה משותפת. בניגוד לקטורת התמיד, כלי זה לא הכיל כמות מדודה מראש אלא הכף הייתה מְלֵאָה קְטֹרֶת לחלוטין עד גדותיה. הבאת קטורת כנדבת יחיד אל המזבח החיצוני הייתה היתר זמני וחריג מכללי המקדש המקובלים. מעשה זה נועד לסמל התמסרות ודבקות מוחלטת בה', ויש הרואים במידות הכלי ובתכולתו גם רמז לעשרת הדיברות המפיצים ניחוח רוחני טוב.
במדבר, פרק ז׳, פסוק י״ד
פרשת נשא
כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.