במדבר, פרק ז׳, פסוק י״ד

חשבתם פעם איזו מתנה היא הכי מיוחדת שיש? לפעמים, דווקא הדברים הקטנים ביותר הם היקרים והחשובים מכולם. בחגיגה הגדולה של חנוכת המשכן, נשיאי השבטים הביאו איתם מתנה כזו בדיוק. הם הביאו כַּף, שזה כלי קטן מאוד, אבל התוכן שלו היה יקר וחשוב. הכתוב מספר שהכלי היה עֲשָׂרָה זָהָב, כלומר הוא היה עשוי מזהב טהור והמשקל שלו היה בדיוק עשרה שקלים. התורה קוראת לכלי הזה כף אַחַת, כדי ללמד אותנו סוד מעניין: הכלי הזה מחבק ומאחד את כל הפירורים הקטנים שבתוכו, והופך אותם לקבוצה אחת של קדושה. הכף הזו הייתה מְלֵאָה קְטֹרֶת, ממש עמוסה עד הסוף בתערובת של תבלינים שמריחים נפלא. הבאת הקטורת הזו הייתה אירוע חריג ויוצא דופן. בדרך כלל, קטורת מובאת רק בשביל כל העם ביחד ומוקטרה על מזבח מיוחד בתוך האוהל. אבל הפעם, לכבוד חנוכת המזבח, ה' נתן אישור מיוחד וחד פעמי לנשיא להביא את הקטורת כמתנה אישית שלו. הקטורת המיוחדת הזו מסמלת את הרצון הכי חזק של הנשיא ושל השבט שלו להיות קרובים תמיד אל ה' ולעשות את הרצון שלו מכל הלב.