תארו לעצמכם שמעשה טוב שאתם עושים היום יביא מתנה מיוחדת לנכדים שלכם בעוד המון שנים. זה בדיוק מה שקרה לשבט אפרים בחגיגות חנוכת המשכן. כשהגיע תורם להביא את המתנה שלהם, זה קרה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שהוא בעצם יום השבת. בדרך כלל אסור לאדם יחיד להקריב קורבן ביום שבת, אבל ה׳ אישר זאת הפעם בגלל השמחה הגדולה של כל העם.
למה דווקא שבט אפרים זכה בכבוד המיוחד להקריב ביום השבת? בזכות סבא שלהם, יוסף הצדיק. כשהוא היה רחוק במצרים הוא הקפיד מאוד לשמור את השבת ולהכין לכבודה אוכל, וכפרס על כך הנכדים שלו זכו להביא את הקורבן שלהם ביום הקדוש הזה.
אפילו השם של נשיא השבט, אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד, מסתיר בתוכו רמזים לסבא יוסף. השם אֱלִישָׁמָע מזכיר את המילים אלי שמע, כי יוסף תמיד שמע בקול ה׳, עמד בניסיונות קשים וסירב לעשות דברים רעים. השם בֶּן עַמִּיהוּד מזכיר את המילים עמי הודו, כלומר שההוד והיופי הפנימי של יוסף תמיד נשארו קשורים לה׳. יוסף שמר על הלב הטוב שלו ונשאר נאמן לה׳ בכל מצב, גם כשהיה עבד פשוט וגם כשהפך למלך חזק וחשוב.