במדבר, פרק ז׳, פסוק פ״ז

קרה לכם פעם שאספתם כסף יחד עם כל החברים לכיתה כדי לקנות מתנה גדולה ומשותפת? כשמגישים את המתנה, היא כבר לא שייכת רק לילד אחד, אלא לכולם יחד. התורה מסכמת את כל התרומות שהביאו נשיאי השבטים לחנוכת המזבח במשכן, ומלמדת אותנו שיעור נפלא על אחדות. כאשר התורה כותבת כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה, היא מתייחסת לכל הבהמות יחד כקבוצה אחת. החיבור הזה נועד ללמד אותנו משהו מדהים: ה' מחשיב לכל נשיא ונשיא כאילו הוא בעצמו הביא את כל שנים עשר הפרים לבדו, רק בזכות זה שהם פעלו יחד. המספר שנים עשר חוזר על עצמו כדי להזכיר לנו את מעמד הר סיני, שם נבנו שנים עשרה מצבות כנגד שבטי ישראל. המשכן הוא בעצם המשך ישיר של אותו רגע קדוש בהר סיני, והכבוד של ה' עבר לשכון בו. בנוסף, התורה מציינת את המילה וּמִנְחָתָם, כלומר, יחד עם הבהמות הם הביאו גם קרבן מנחה שעשוי מסולת. ציון המנחה מוכיח שהמתנות של הנשיאים לא היו סתם מתנות פרטיות, אלא קרבנות ציבוריים ששייכים לכל העם, כי באותו זמן אדם פרטי שהתנדב להביא קרבן לא היה צריך להוסיף לו מנחה. כך אנו רואים איך כל הנשיאים התאחדו והביאו מתנה אחת שלמה בשם כל עם ישראל.