שֵׂכֶל טוֹב, בין אם מדובר בשכל ישר המכוון לעשיית טוב ובין אם בהשגה רוחנית עליונה מאת ה', הופך את האדם לנעים ויִתֶּן לו חֵן בעיני הסובבים אותו. מנגד, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים מתוארת כאֵיתָן, כלומר מציאות קשה, נוקשה וצחיחה כסלע שאינו ראוי לזריעה. קשיחות זו פוגעת בחוטאים ובסביבתם, והיא כה מבוצרת עד שאפילו אדם משכיל לא יצליח להשתמש בחנו כדי להשיב אותם מדרכם. יתרה מכך, אם אדם מנצל את פיקחותו כדי להונות ולשקר, דבריו לא יתקבלו בחן אלא יעוררו התנגדות עזה ואיתנה מצד השומעים.
משלי, פרק י״ג, פסוק ט״ו
שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.