אדם טוב מוריש לדורות הבאים את נחלתו החומרית, וכן ינחיל זכויות רוחניות וחכמה אפילו עבור בְּנֵי־בָנִים. לעיתים ה' מעכב את שכר הצדיק בעולם הזה כדי לשומרו לצאצאיו, בניגוד לרשע שלא יזכה להוריש את נכסיו כלל. עושרו וכוחו של הרשע מהווים חֵיל חוֹטֵא, והם בבחינת וְצָפוּן, כלומר רכוש המוסתר ושמור בידי ה' כדי שיימסר לבסוף לַצַּדִּיק. העברה זו מתקיימת גם ברובד הרוחני, כאשר הצדיק יורש את חלקו של הרשע בעולם הבא ומשעבד את כוחות היצר הרע לטובת עבודת ה'.
משלי, פרק י״ג, פסוק כ״ב
ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.