עָשְׁרוֹ של האדם עלול למשוך קנאה ואיומים, והוא נאלץ לעיתים להשתמש בו ככֹּפֶר, כלומר כפדיון, כדי להציל את חייו. לעומתו וְרָשׁ, העני שאין לו רכוש לעורר חמדנות, נהנה מחסינות ולכן לֹא שָׁמַע גְּעָרָה וצעקת נזיפה מנוגשים. לחלופין, מתן צדקה יכול להוות פדיון לנֶפֶשׁ אִישׁ העשיר, אך זאת רק בתנאי שיקפיד שהעני לא ישמע ממנו עלבון בעת הנתינה. במישור הרוחני, העושר הפודה את האדם הוא התורה, ואילו העני מדעת חסר אונים משום שסירב להקשיב למוסר החכמים.
משלי, פרק י״ג, פסוק ח׳
כֹּ֣פֶר נֶפֶשׁ־אִ֣ישׁ עׇשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.