משלי, פרק י״ד, פסוק ל״ב

יצא לכם פעם לתהות מה נותן לאנשים כוח להתמודד עם רגעים קשים באמת? ההבדל הגדול בין אדם שבוחר בדרך רעה לבין אדם שבוחר בטוב, מתגלה בדיוק ברגעים האלה. כשאדם רשע נתקל בצרה, הוא מאבד את הביטחון שלו ונופל. זה מה שנקרא בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע. האדם הרשע נופל בגלל המעשים הרעים שלו עצמו, ולפעמים אפילו נופל לאותה מלכודת שהוא תכנן לאנשים חלשים ממנו. כשקשה לו, הוא כועס על ה', מאבד את התקווה ומרגיש שאין לו על מי להישען. אבל אצל אדם שעושה טוב, הדברים נראים אחרת לגמרי. המילים וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק מלמדות אותנו על הכוח המיוחד של הצדיק. המילה חֹסֶה פירושה מוצא מחסה, כמו אדם שמסתתר במקום בטוח ומוגן. גם כשהצדיק מגיע לסוף החיים שלו, הוא לא מאבד את האמונה ואינו פוחד. הוא ניגש אל סוף חייו בלב רגוע, בוטח בה' ויודע שהוא עשה מעשים טובים בעולם הזה, ולכן יש מי ששומר עליו תמיד.