בשעות משבר ובמיוחד אל מול סופיות החיים, מתגלה הניגוד המהותי בין הרשע לצדיק. כאשר באה צרה, בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע, שכן הוא מאבד את אמונתו בה', נלכד במלכודת של עצמו או מורחק כדי להיענש בחומרה בעולם הבא. לעומתו, וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק, שכן האדם הישר נשאר יציב ומוצא מחסה גם ברגעיו האחרונים. הוא אינו חושש מן המוות מתוך ידיעה ברורה שיזכה לשכר על מעשיו, ואף נעזר בזיכרון יום המיתה כדי להישמר מחטא. הבנה נוספת היא שביטחונו והצלתו של הצדיק מגיעים דווקא בעת מפלתו ומותו של הרשע שרדף אותו.
משלי, פרק י״ד, פסוק ל״ב
בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.