פתי, שהוא אדם תמים וקל לפיתוי, יאמין לכל דבר שהוא שומע מבלי לחקור ולהפעיל שיקול דעת. הוא מקבל שמועות כפשוטן או נסמך על דברי אחרים ללא דרישת הוכחות הגיוניות, וכך עלול לסטות מן הדרך הישרה אל עבר האבדון. לעומתו, אדם ערום, שהוא חכם ופיקח, בוחן כל עניין בעין ביקורתית ומרחיק מעצמו דברים שאינם אמיתיים. הפיקח יבין לאשורו את המציאות, כלומר ירד לעומקם ולאמיתותם של הדברים, ומתוך כך יחשב בקפידה את צעדיו. הוא צופה את פני העתיד ונזהר היכן להניח את רגלו, כדי להשיג את מטרותיו ולשמור על הצלחתו הרוחנית.
משלי, פרק י״ד, פסוק ט״ו
פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.