הכוונות הנסתרות שבלב האדם הן המעצבות את מסלול חייו ואת גורלו. בני אדם הרוקמים מזימות שוקעים בדרך ללא מוצא, בעוד אלו המטפחים מחשבות חיוביות ורצון להיטיב זוכים להשגחה, לחסד וליציבות.
המילה חֹרְשֵׁי מתארת אנשים המתכננים וחושבים [מצודת ציון], ובפרט כאלו הרוקמים את תוכניותיהם בסתר ובהיחבא מעין רואה [מלבי"ם]. המילה יִתְעוּ משמעה יתבלבלו, יסטו מן הדרך הישרה ויאבדו את כיוונם [ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא].
הפרשנים מציעים מספר הסברים לשאלה מדוע חֹרְשֵׁי רָע תועים בדרכם. גישה אחת מסבירה כי מכיוון שאנשים אלו פועלים במחשכים ובסתר, אין איש שרואה את מעשיהם ויכול להדריך אותם חזרה אל הדרך הנכונה, ולכן הם סוטים מדרך החכמה אל עבר דרך עקלקלה [מלבי"ם]. גישה אחרת מתמקדת בתוצאת המעשים, ומסבירה כי מתכנני הרעה תועים מדרך ההצלחה ונתקלים במכשולים רבים המונעים מהם להשיג את מבוקשם [רלב"ג, עמנואל הרומי]. תעייה זו מתבטאת גם בעיוורון מחשבתי: הם חושבים להרע לזולת, אך באמת הרעה תשוב ותפגע בהם עצמם [מצודת דוד]. יש אף שרואים בתעייה זו ביטוי לסטייה מאמונה בה' [אמרי דעת]. זווית נוספת וייחודית מרחיבה את ההגדרה של תכנון רע גם למעשים חיוביים לכאורה, כגון מתן צדקה, כאשר המניע הנסתר הוא אנוכיות וציפייה לקבל תמורה בעתיד [אלשיך].
לעומתם, חֹרְשֵׁי טוֹב זוכים לחֶסֶד וֶאֱמֶת. רוב הפרשנים מבינים הבטחה זו כגמול אלוהי על מחשבתם הטובה: האמת מתבטאת בכך שתוכניתם הטובה תתגשם ותצא אל הפועל בדיוק כפי שרצו, והחסד מתבטא בכך שיזכו לסיוע אלוהי שיעניק להם הצלחה גדולה אף יותר ממה שציפו [רלב"ג, מצודת דוד, עמנואל הרומי].
מנגד, יש המפרשים כי חֶסֶד וֶאֱמֶת אינם רק הגמול, אלא תיאור של מהות המעשה עצמו. כשם שחורשי הרע פועלים בסתר, כך גם חורשי הטוב מסתירים את מעשיהם. עשיית טוב בהצנע, ללא כל ציפייה לכבוד, לגמול או להכרת תודה, היא הביטוי המובהק והנקי ביותר של חסד של אמת [מלבי"ם, אלשיך].