משלי, פרק י״ד, פסוק כ״ה

אדם המעיד עֵד אֱמֶת בבית הדין עושה משפט צדק, ובכך הוא מַצִּיל נְפָשׁוֹת של חפים מפשע ממוות ושל קורבנות עתידיים מידי רוצחים. פעולה זו מצילה נפשות רבות, שכן הצלת אדם אחד שומרת גם על בני ביתו התלויים בו ועל הדורות שעתידים לצאת ממנו. לעומת זאת, אדם שמוציא מפיו, כלומר וְיָפִחַ, כְּזָבִים שהם דברים חלקיים ומטעים הנראים נכונים לשעתם, מסייע לאנשי מרמה להימלט מעונש וזורע הרס בחברה. מעשה כזה נחשב למִרְמָה מוחלטת גם אם העד חשב שיוכל להציל חיים באמצעות שקר, שכן הצלת חיים אמיתית נעשית אך ורק דרך האמת.