משלי, פרק י״ד, פסוק ל״ד

הליכה בדרך של יושר, משפט ועזרה לזולת מרימה את קרנה של האומה, ולכן צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, בין אם מדובר בעם ישראל ובין אם בכל חברה אנושית. לעומת זאת, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת, שכן מעשי ההטבה של אומות העולם נחשבים פעמים רבות כחטא משום שהם נובעים מאינטרסים אנוכיים, ממניעים פסולים או מרחמים שגויים על פושעים. לחלופין, יש המסבירים את המילה חסד כחרפה, כך שהסטיות מדרך הישר מביאות על הלאומים קלון ובושה. מנגד, גישה הפוכה מפרשת את המילה חטאת כקרבן, ולפיה מעשי החסד של האומות דווקא מכפרים על עוונותיהן. מתוך כך נלמד קל וחומר שאם הן זוכות לכפרה, על אחת כמה וכמה שעם ישראל יזכה לשכר רב על מעשיו.