טבעו של הדיבור היומיומי משמש כמדד אמין לאופיו של האדם וליושרו ברגעי מבחן. אדם שרגיל לדבר אמת בחיי השגרה הוא עֵד אֱמוּנִים, שעליו ניתן לסמוך כי לֹא יְכַזֵּב בעת הצורך וימסור עדות יציבה ונאמנה. לעומתו, מי שרגיל להפיץ ולהוציא מפיו שקרים בעניינים של מה בכך, חזקה עליו שיהיה גם עֵד שָׁקֶר. כדי שעדותו לא תזוהה מיד כשקר גלוי, הוא ישתמש במרמה וְיָפִיחַ דיבור חלקי וחסר המורכב מכְּזָבִים, שהם דברים הנראים כאמת בתחילתם ורק לבסוף מתגלה שקרנותם.
משלי, פרק י״ד, פסוק ה׳
עֵ֣ד אֱ֭מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.