משלי, פרק י״ד, פסוק כ״ה

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול שופט ויודעים פרט חשוב שיכול לשנות הכול. המילים שאנחנו אומרים בבית המשפט הן לא סתם מילים, יש להן כוח עצום. כאשר אדם מספר בדיוק את מה שקרה בלי להסתיר דבר, הוא נקרא עֵד אֱמֶת. אדם כזה עושה צדק ודואג שמי שלא עשה שום דבר רע יצא זכאי, ומי שפגע באחרים יקבל את העונש שמגיע לו. בגלל זה הוא מַצִּיל נְפָשׁוֹת. ולמה המילה כתובה ברבים ולא נפש אחת? כי כשמצילים אדם חף מפשע מעונש לא צודק, או כשעוצרים אדם מסוכן כדי שלא יפגע באחרים בעתיד, מצילים גם את המשפחה שלו ואת כל האנשים שסביבו. לעומת זאת, יש אדם שמוציא מהפה שלו, כלומר וְיָפִחַ, דברים לא נכונים. הוא מספר כְּזָבִים, שזה אומר שקרים או דברים שנשמעים כמו חצי אמת ונועדו לבלבל ולהטעות את כולם. המעשה הזה הוא מִרְמָה מוחלטת. לפעמים אדם עלול לחשוב שאם הוא ישקר בבית המשפט הוא יעזור לחבר או יציל אותו מעונש, אבל האמת היא ששקר רק עוזר לאנשים שעושים רע וגורם להרבה נזק. הצלה אמיתית וטובה יכולה לקרות אך ורק דרך האמת.