משלי, פרק י״ד, פסוק ל״ה

בואו נדמיין לרגע שאתם עוזרים למלך בארמון, איך לדעתכם הוא יגיב אם תעשו את העבודה שלכם בצורה הכי טובה שיש? כאשר אדם עובד אצל המלך והוא עֶבֶד מַשְׂכִּיל, כלומר משרת חכם, זריז, שמבין בדיוק מה צריך לעשות וחושב צעד אחד קדימה, הוא זוכה לקבל את הרְצוֹן של המלך. המילה הזו אומרת שהמלך שמח בו, אוהב אותו ומרוצה ממנו מאוד. המלך כל כך מעריך את המשרת החכם, שאפילו אם הוא יעשה טעות קטנה, המלך יסלח לו בקלות. לעומת זאת, יש משרת שהוא מֵבִישׁ, כלומר משרת שמתעצל, עושה דברים לאט ומאכזב את מי שסומך עליו. כלפי המשרת הזה מופנית עֶבְרָתוֹ של המלך, שזהו הכעס והאכזבה שלו. העבודה בארמון היא חשובה, ולכן ההתנהגות של המשרתים משפיעה על כולם. משרת חכם מביא ברכה ושמחה לכל הממלכה, אבל משרת שמתעצל גורם לכעס שעלול להשפיע גם על אנשים אחרים. המפרשים מסבירים שהמלך בסיפור הזה הוא בעצם ה׳, ואנחנו המשרתים שלו. כשאנחנו בוחרים לעשות מעשים טובים, חסד וצדקה, אנחנו משמחים את ה׳. ממש כמו בארמון, מעשה טוב אחד קטן שלנו יכול להשפיע לטובה על העולם כולו ולהביא המון אור וברכה.