משלי, פרק י״ד, פסוק כ״ח

יצא לכם פעם לדמיין מלך יושב בארמון מפואר, חובש כתר נוצץ, אבל כשמסתכלים החוצה מהחלון מגלים שאין לו בכלל תושבים בממלכה? האם הוא באמת יכול להיקרא מלך? האמת היא שהכוח והגדולה של כל מנהיג לא נמדדים בעוצמה האישית שלו, אלא באנשים שבוחרים ללכת אחריו. ככל שיש למלך המון אנשים בעם, כך הכבוד שלו גדול יותר והוא חזק יותר, וזה בדיוק הפירוש של המילים בְּרָב־עָם הַדְרַת־מֶלֶךְ. לעומת זאת, המילה וּבְאֶפֶס פירושה חוסר, והמילה לְאֹם פירושה אומה. כלומר, כאשר אין עם, התוצאה היא מְחִתַּת רָזוֹן. המילה מְחִתַּת מתארת שבר או כישלון, והמילה רָזוֹן מתארת מושל או שר. המשמעות היא פשוטה: כשמנהיג מאבד את העם שלו, אולי בגלל חוקים קשים או הנהגה לא טובה, השלטון שלו נשבר והוא נשאר חלש וחסר כוח. בסופו של דבר, הכוח האמיתי של כל מנהיג נמצא תמיד בעם שאיתו.