משלי, פרק י״ד, פסוק כ״ט

Proverbs 14:29Sefaria

אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃

קרה לכם פעם שמישהו הרגיז אתכם ממש, והרגשתם שאתם פשוט חייבים להגיב באותו הרגע? החכמה האמיתית מתגלה דווקא ברגעים האלה. אדם שהוא אֶרֶךְ אַפַּיִם, כלומר מישהו שלא ממהר לכעוס ויודע לשלוט ברגשות שלו, הוא למעשה אדם רַב־תְּבוּנָה. הוא חכם ונבון כי הוא מבין כמה הסבלנות חשובה ועוזרת לו לפעול נכון.


לעומת זאת, אדם שמתעצבן מהר ולא מסוגל לעצור את הכעס שלו נקרא קְצַר־רוּחַ. בשעת כעס החכמה מסתלקת, והאדם עושה מעשים חסרי היגיון, וכך הוא למעשה מֵרִים אִוֶּלֶת. תארו לעצמכם ציור כזה: במקום להרחיק ממנו את השטות, האדם הכעסן כאילו מרים את האיוולת מהארץ ומניח אותה ממש על הראש שלו, כך שכולם רואים אותה. כשאנחנו בוחרים בסבלנות ולא בכעס, אנחנו שומרים על החכמה שלנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.