משלי, פרק ט״ו, פסוק א׳

Proverbs 15:1Sefaria

מַֽעֲנֶה־רַּ֭ךְ יָשִׁ֣יב חֵמָ֑ה וּדְבַר־עֶ֝֗צֶב יַעֲלֶה־אָֽף׃

קרה לכם פעם שמישהו כעס עליכם מאוד והרים את הקול? ברגעים מתוחים כאלה, למילים שלנו יש כוח עצום. הדרך שבה נבחר להגיב היא זו שתקבע איך יסתיים הוויכוח. אם ניתן מַעֲנֶה, שזו בעצם תשובה, שהוא רַּךְ, כלומר דיבור עדין, מנומס ונעים, התשובה שלנו יָשִׁיב ותרגיע את החֵמָה, שהיא הכעס הפנימי שכבר בוער בלב של האדם שמולנו. תשובה רגועה יכולה ממש לכבות את אש הכעס ואפילו להפוך אויב לאוהב.


לעומת זאת, אם נענה בחזרה בוּדְבַר־עֶצֶב, שהוא דיבור פוגעני שנועד להעציב את השני, התוצאה תהיה הפוכה לגמרי. דיבור כזה רק יַעֲלֶה ויגביר את האָף, שזו מילה נוספת לכעס גלוי וחיצוני. ולמה קוראים לכעס בשם הזה? כי כשמישהו ממש זועם, אפשר לראות את זה על הפנים שלו, ודרכו של אדם כועס היא להגביה את אפו. לכן, כדאי לנו מאוד להרגיל את הלשון שלנו לדבר תמיד ברוגע ובעדינות, כי מילה טובה יכולה לפתור כל מריבה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק י״ד
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.