קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג לא יפה, אבל במקום להעיר לו, אנשים אמרו שהוא בסדר גמור? או להפך, שמישהו עשה מעשה טוב ודווקא עליו כעסו?
צדק ואמת הם הבסיס לעולם שלנו. ה' רוצה שהעולם יהיה מקום שבו ברור לכולם מה נכון ומה לא נכון. לכן, כאשר שופט בבית משפט, או אפילו סתם אדם בדיבור הרגיל שלו, מַצְדִּיק רָשָׁע, כלומר אומר על אדם שעשה רע שהוא צודק, או שהוא וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק, כלומר מאשים אדם טוב וקורא לו רשע, זה פוגע מאוד בחברה שלנו. הרי כדי שאנשים ירצו לעשות טוב, אנחנו צריכים לשבח את הצדיקים ולגנות את המעשים של הרשעים כדי שאחרים לא ילמדו מהם. אם נהפוך את הדברים, אנשים יתבלבלו ולא ידעו איך נכון להתנהג.
בסוף נאמר שמעשים כאלה הם תּוֹעֲבַת ה' גַּם־שְׁנֵיהֶם, כלומר ה' מתרחק מזה מאוד. למה מודגש ששניהם? כי כשמישהו מעוות את האמת, הוא בעצם עושה שתי טעויות נפרדות באותו הזמן: הוא גם נותן חיזוק לרע וגם פוגע בטוב.
המילה גַּם מלמדת אותנו עוד דבר חשוב. היא כוללת לא רק את מי ששפט או דיבר לא נכון, אלא גם את מי שהרוויח מהטעות. לפעמים שופט טועה בלי כוונה, כי בזמן מריבה הדברים מתבלבלים וקשה לדעת מי התחיל. אבל אם אדם יודע שהוא עצמו לא צודק, והשופט טעה ופסק לטובתו, אסור לו לשתוק ולנצל את הטעות הזו. אם הוא מסכים לשקר ונהנה ממנו, הוא הופך להיות שותף מלא למעשה הלא טוב.