משלי, פרק י״ז, פסוק ה׳

Proverbs 17:5Sefaria

לֹעֵ֣ג לָ֭רָשׁ חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃

קרה לכם פעם שראיתם מישהו מקבל ציון נמוך, או אולי לובש בגד קצת קרוע, וילד אחר עמד וצחק עליו? שלמה המלך מלמד אותנו שמי שלֹעֵג לָרָשׁ, כלומר צוחק על אדם עני בגלל הבגדים הפשוטים שלו או בגלל שקשה לו, בעצם עושה משהו חמור הרבה יותר. אדם כזה חֵרֵף עֹשֵׂהוּ - הוא ממש מעליב ופוגע במי שעשה ויצר את אותו אדם עני, שזה ה'. הרי ה' הוא זה שקובע מי יהיה עשיר ומי יהיה עני. כשמישהו צוחק על העני, זה בדיוק כמו להסתכל על יצירת אומנות, לזלזל בה, ובכך להעליב את האומן שיצר אותה.


לפעמים אנשים לא צוחקים בקול, אלא רק שמחים בלב כשמשהו רע או תקלה קורית למישהו אחר. אדם כזה נקרא שָׂמֵחַ לְאֵיד. ה' בוחן את הלבבות ורואה בדיוק מה קורה לנו בפנים, ומי ששמח כשחבר שלו נופל או נכשל, לֹא יִנָּקֶה מעונש. ה' מלמד אותנו שההתנהגות הזו כל כך לא טובה, עד שמי ששמח בצרות של אחרים, עלול בסוף לחוות את אותה צרה בדיוק בעצמו.


שני הדברים האלה קשורים זה לזה. אם אנחנו מרשים לעצמנו לשמוח בשקט כשמשהו רע קורה לאחרים, אנחנו עלולים להידרדר מבחינה מוסרית ובסוף גם לצחוק עליהם בקול רם. לכן, חשוב מאוד לעצור את המידות הלא טובות כשהן עוד קטנות, ולזכור שהדרך שבה אנחנו מתנהגים לאנשים שקשה להם, מראה עד כמה אנחנו באמת מאמינים בה' ומכבדים את כל מי שהוא ברא.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.