בני אדם נבחנים לא רק במעשיהם אלא גם בהתאמה שבין אופיים לסגנון דיבורם. חכמת משלי מציבה כאן שתי דמויות קוטביות, ומלמדת כיצד פגמים בדיבור צורמים במיוחד כאשר הם עומדים בניגוד למעמדו ולמידתו של האדם.
המילה נָאוָה פירושה דבר נאה, הולם ומתקבל [מצודת ציון, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. בחלקו הראשון של הפסוק מוצג הנָבָל, אדם פחות ונבזה [מצודת ציון], אשר מזוהה לרוב כקמצן וכילי [ביאור שטיינזלץ, עמנואל הרומי, מלבי"ם]. לאדם כזה לא הולמת שְׂפַת־יֶתֶר. המפרשים נחלקו במשמעות מושג זה, והציגו מספר כיווני חשיבה:
גישה אחת מסבירה כי מדובר בדיבורים מיותרים, דברי גאווה ויהירות. לא ראוי שאדם קמצן ישתבח בעצמו וידבר גבוהה, שכן דיבורים אלו רק מבליטים את חרפתו ומוטב לו שישתוק [רש"י, ביאור שטיינזלץ, עמנואל הרומי].
גישה שנייה מפרשת זאת כדברי חכמה, מעלה ויתרון. לפי קו חשיבה זה, לא יאה לאדם פחות לדרוש בדברי מוסר ותועלת כאשר הוא עצמו אינו מקיים אותם, ולכן דבריו לא יתקבלו על ידי שומעיו [רלב"ג, אמרי דעת]. בהקשר זה יש המוסיפים כי הנָבָל עצמו כלל אינו חפץ ואינו מתאווה לשמוע דברי חכמה שיביאו לו יתרון [אבן עזרא, מצודת דוד].
גישה שלישית מתמקדת במידת הנתינה, ורואה בכך הבטחה מוגזמת. כלומר, הקמצן מבטיח לתת יותר ממה שבכוונתו לתת בפועל [מלבי"ם]. פירוש ייחודי נוסף קושר את המילה יתר למיתר הקשת, ומסביר כי לא ראוי שהאדם הפחות ישתמש בלשונו כדי לירות חיצי מילים בזולתו [עמנואל הרומי].
לעומת הנָבָל, ניצב הנָדִיב, שהוא אדם מכובד, בעל מידות טובות ורוחב לב [ביאור שטיינזלץ, עמנואל הרומי, מלבי"ם]. הפסוק קובע קל וחומר: אם לאדם פחות לא הולמת שפת יתר, על אחת כמה וכמה שלנדיב לא הולמת שְׂפַת־שָׁקֶר.
הפרשנים מסכימים כי פגם השקר מגונה הרבה יותר אצל אדם בעל מעלה מאשר פגמי הדיבור של האדם הפשוט [עמנואל הרומי]. שקר זה בא לידי ביטוי כאשר אנשים נדיבים מגזימים בתיאור פועלם ומספרים על מעשי חסד שלא היו ולא נבראו [ביאור שטיינזלץ], או כאשר הם מבטיחים להתנדב ולתת אך אינם מקיימים את הבטחתם כלל [עמנואל הרומי, מלבי"ם]. מזווית נוספת, כשם שהאדם הפחות מואס בדברי חכמה, כך האדם הנדיב והחכם מואס וסולד לחלוטין מדברי שקר והבל [אבן עזרא, מצודת דוד, רלב"ג]. ויש המוסיפים רובד נוסף, לפיו לעיתים אדם נדיב כאב עשוי לדבר קשות אל בנו רק כדי לייסרו, אך זוהי למעשה שפת שקר שכן פנימיותו מלאה באהבה ורצון להיטיב [אלשיך].