קיומם של עושי הרע בעולם הוא ארעי, שכן וּרְשָׁעִים המתמידים בחטאיהם כלפי ה' וכלפי אדם מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ ויאבדו את ההשגחה האלוהית. בדומה להם, גם וּבוֹגְדִים הנכשלים בעבירות שבין אדם לחברו ובעריות, או אלו שטרם הספיקו לשוב בתשובה ממעשיהם, ייענשו בחומרה. הם יִסְּחוּ, כלומר ייעקרו לחלוטין מִמֶּנָּה, בין אם לעת עתה ובין אם בעקירה מוחלטת הכוללת מוות בלא עת ואובדן העולם הבא. גורל זה הוא תוצאה ישירה של כניעה לתאוות החומר ולאמונות כוזבות, המנתקת את האדם מחיי הנצח ומהחכמה המצילה ממוות.
משלי, פרק ב׳, פסוק כ״ב
וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.