קרה לכם פעם שאיבדתם משהו יקר מאוד, וחיפשתם אותו בכל הכוח עד שלבסוף מצאתם אותו והרגשתם שמחה גדולה? כשאנחנו מתאמצים מאוד ללמוד ולחפש חכמה ממש כמו שמחפשים אוצר חבוי, קורה לנו בלב דבר נפלא. מתוך ההשקעה שלנו בלימוד, וגם כשאנחנו מסתכלים על העולם הענק שה' ברא, על הכוכבים הרחוקים והטבע המדהים, אנחנו מתמלאים בפליאה ובהבנה עד כמה ה' גדול. זה בדיוק מה שאומרות המילים אָז תָּבִין יִרְאַת ה'. ההבנה הזו והכבוד לה' לא קורים סתם כך במקרה, הם מגיעים בזכות המאמץ והעבודה הקשה שלנו.
אחרי שאנחנו זוכים להבין זאת, אנחנו מגיעים לשלב גבוה ומיוחד עוד יותר: וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא. הכוונה היא להבנה של הסודות הכי עמוקים של התורה. אבל רגע, למה כתובה המילה תִּמְצָא? הרי בדרך כלל אנחנו לומדים משהו חדש, ולא "מוצאים" אותו כמו חפץ שהלך לאיבוד. הסוד הוא שהנשמה שלנו כבר למדה וקיבלה את כל הידע הזה מזמן, כשעם ישראל עמד בהר סיני. בגלל שאנחנו חיים בעולם הזה בתוך גוף, פשוט שכחנו את הידע הזה. כשאנחנו מתאמצים בלימוד ומתקרבים לה', אנחנו בעצם מוצאים מחדש את החכמה המיוחדת שכבר הייתה שלנו מאז ומעולם.