משלי, פרק כ״ב, פסוק ה׳

בחירותיו של האדם מעצבות את מסלול חייו, וכאשר הוא צועד בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ של חוסר יושר, הוא נחשף למכשולים וייסורים הטמונים בה באופן טבעי. סכנות אלו, המכונות צִנִּים פַּחִים, מתבטאות בקוצים ומלכודות פיזיות, בשודדים האורבים בדרך, או בפגעי קור וחום קיצוניים. אף שלעיתים נדמה כי חיי החטא קלים, בפועל הם רצופים בחרדות, בניגוד לחיי השלווה של ההולך ביושר ובענווה. למרות שהכל מונהג מאת ה', שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם, שכן על האדם מוטלת האחריות האישית לפקוח את עיניו, להיזהר באופן פעיל ולהתרחק מאותן דרכים עקלקלות.