השאיפה האנושית להתרחב, לפרוץ גדרים ולהשיג עוד, פוגשת כאן אזהרה חמורה המקיפה את תחומי הרכוש, החברה, המסורת והרוח. משמעות המילה תסג היא הזזה או החזרה לאחור, והביטוי גבול עולם מתייחס לגבול או סימן שהוצב בעבר הרחוק על ידי הדורות הראשונים [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
ברובד הפשט, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי מדובר באזהרה מפני גזל קרקעות. אין להזיז לאחור את הסימנים הפיזיים המפרידים בין שדות כדי להרחיב את השטח האישי על חשבון השכן [רלב"ג, מצודת דוד]. יש המקשרים איסור זה לפסוקים הסמוכים: אדם שאיבד את הונו בגלל ערבות לחובות עשוי להתפתות להשיג את הגבול כדי לפצות על הפסדיו. חלף זאת, עליו להימנע מגזל ולהשתדל לשקם את מצבו הכלכלי באמצעות עבודה חרוצה וישרה, שכן הפסוק הבא משבח את האיש המהיר במלאכתו [אבן עזרא, עמנואל הרומי].
לצד הפן הרכושי, ישנה קריאה חברתית המפרשת את המילה עולם במשמעות של "עולים", כלומר עניים. לפי גישה זו, הסגת הגבול היא למעשה גזל של מתנות העניים שהושארו בשדה, כגון אדם המניח סל מתחת לגפן בעת הבציר כדי לקלוט את הענבים הנופלים, במקום להשאירם לאביונים כפי שמחייבת התורה [רש"י, מנחת שי].
מכיוון שהאיסור על גזל קרקע כבר מופיע מפורשות בתורה, הפרשנים מסכימים כי שלמה המלך מרחיב כאן את המושג "גבול" למשמעות רוחנית ותרבותית [מלבי"ם]. האזהרה היא לבל ישנה האדם את המנהגים, התקנות וסייגי התורה שקבעו הדורות הקודמים, שכן לכל גדר כזו יש תכלית ותועלת [רש"י, רלב"ג, מלבי"ם, עמנואל הרומי]. הדבר נכון גם לדרך רכישת החכמה: אין לפרוץ את סדר הלימוד שקבעו הקדמונים, ואין לקפוץ ללימוד סודות פילוסופיים ואלוהיים מבלי להקדים את לימודי הבסיס, כדי להימנע ממכשול והרס רוחני [עמנואל הרומי].
מנקודת מבט פילוסופית וייחודית, הפסוק מציע הדרכה לאדם החווה קושי כלכלי. "גבול עולם" מתפרש כגבולות ההצלחה החומרית שהוקצבו לאדם בעולם הזה. אם האדם חש דוחק, עליו להימנע מרדיפה חריגה בניסיון לפרוץ את גבולות העושר שלו. אבות האומה בחרו להשאיר את ההצלחה החומרית של העולם הזה לאומות אחרות, ולקבל על עצמם ייסורים וגלויות למען ייעוד רוחני. לכן, השתדלות מופרזת להשגת טובין חומריים מעבר לגבול שנקבע אינה מועילה ואינה מתאימה למורשת האבות [אלשיך].