משלי, פרק כ״ב, פסוק כ״ח

אסור לאדם להזיז לאחור סימני הפרדה בין שדות כדי להרחיב את שטחו על חשבון שכנו, ולכן אַל תַּסֵּג ותגזול קרקעות או מתנות עניים המושארות בשדה. מעבר לפן הרכושי, האיסור מתרחב גם לשמירה על גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ, שהוא כל סימן והנחיה שהוצבו בעבר הרחוק על ידי הדורות הראשונים. משום כך אין לשנות את המנהגים, התקנות וסדר הלימוד שקבעו הקדמונים. בהיבט נוסף, זוהי הדרכה לאדם להסתפק בגבולות ההצלחה החומרית שהוקצבו לו, ולהימנע מרדיפת עושר חריגה שאינה תואמת את מורשת האבות שהעדיפו את הייעוד הרוחני.