האדם הפיקח והמחושב, העָרוּם, בוחן מראש את השלכות מעשיו. כאשר הוא רָאָה רָעָה, כלומר מבחין בסכנה פיזית, בתוצאות של חטא או אפילו בחקירה שכלית מסוכנת, הוא שומר על עצמו וְנִסְתָּר מפניה על ידי התרחקות או שימוש בבחירתו החופשית. לעומתו, הוּפְתָיִים חסרי ההתבוננות אינם נותנים דעתם לעתיד. מתוך פזיזותם הם עָבְרוּ ישירות אל תוך מקום הסכנה או העבירה, וְנֶעֱנָשׁוּ ונושאים בתוצאות ההרסניות של מעשיהם.
משלי, פרק כ״ב, פסוק ג׳
עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה (ויסתר) [וְנִסְתָּ֑ר] וּ֝פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.