משלי, פרק כ״ב, פסוק ג׳

קרה לכם פעם שראיתם עננים שחורים כבדים בשמיים והבנתם שעוד רגע עומדת לפרוץ סערה גדולה? ברגע כזה, אדם חכם מיד רץ פנימה ומחפש מחסה. זה בדיוק מה שעושה האדם העָרוּם, שהוא אדם פיקח, מעשי ונבון שיודע לחשוב צעד אחד קדימה ולתכנן את מעשיו. כאשר הוא רָאָה רָעָה, כלומר מבחין בסכנה, בנזק או במצב לא טוב שמתקרבים אליו, הוא מיד שומר על עצמו וְנִסְתָּר, פשוט מתחבא ומתרחק מהמקום עד שהסכנה תחלוף. לעומתו, הוּפְתָיִים, שהם אנשים פזיזים שלא עוצרים להתבונן ולחשוב על העתיד, לא שמים לב לאזהרות. במקום להיזהר, הם פשוט עָבְרוּ והמשיכו לצעוד היישר אל תוך המקום המסוכן או הבעייתי. בגלל חוסר הזהירות שלהם הם וְנֶעֱנָשׁוּ, כלומר נפגעים ומשלמים מחיר על כך שלא עצרו לחשוב ולא נזהרו כפי שהיה מצופה מהם. החכמה האמיתית בחיים היא לפקוח עיניים, לזהות מראש מצבים בעייתיים, ולדעת להתרחק מהם בזמן לפני שנפגעים.