משלי, פרק כ״ב, פסוק ב׳

חשבתם פעם מה היה קורה אם לכולם בעולם היה בדיוק אותו סכום של כסף? בעולם שלנו יש אנשים שיש להם הרבה כסף, ויש אנשים שאין להם הרבה. החכם באדם מסביר שעָשִׁיר ורָשׁ, שזה אדם עני, נִפְגָּשׁוּ. למה הם צריכים להיפגש? כי הם בעצם זקוקים זה לזה. תארו לעצמכם שאם כולם היו עשירים מאוד, אף אחד לא היה רוצה לעבוד בעבודות של בנייה או חקלאות, והעולם לא יכול היה להתקיים. ואם כולם היו עניים, לא היה מי שישלם לאנשים על העבודה שלהם. לכן ה׳ ברא עולם שבו אנשים שונים יכולים לעזור אחד לשני. אבל יש כאן עוד סוד חשוב. לפעמים אדם עשיר עלול להרגיש גאווה ולזלזל באחרים, ואדם עני עלול להרגיש עצוב. לכן הפסוק מזכיר לנו שעֹשֵׂה כֻלָּם הוא ה׳. ה׳ הוא זה שקבע את המצב של כל אחד, וזה לא תמיד קשור לשאלה אם האדם חכם או מתאמץ. כסף הוא כמו גלגל שמסתובב בעולם, ויום אחד מי שלמעלה יכול לרדת, ומי שלמטה יכול לעלות. בגלל שכולנו נבראנו על ידי ה׳, חשוב שתמיד נתייחס אחד לשני בכבוד, לא משנה כמה רכוש יש לנו.