משלי, פרק כ״ב, פסוק י׳

Proverbs 22:10Sefaria

גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃

קרה לכם פעם שקבוצה של חברים התחילה לריב פתאום, רק בגלל שילד אחד זרק איזו מילה מעליבה או צחק על מישהו? החכמה העתיקה מלמדת אותנו על אדם כזה, שנקרא לֵץ. זה לא ליצן שנועד לשמח, אלא אדם חסר אחריות שאוהב ללעוג, להשפיל אחרים ולסכסך ביניהם. הוא אולי לא רב בעצמו, אבל הוא גורם לכולם מסביב לכעוס ולהתקוטט.


העצה הכי טובה היא פשוט להתרחק מאותו אדם או להוציא אותו מהקבוצה. ברגע שמרחיקים אותו, יֵצֵא מָדוֹן, כלומר המריבות והכעסים פשוט יסתלקו וייעלמו. כשהגורם לסכסוך כבר לא נמצא, וְיִשְׁבֹּת, כלומר יופסק לחלוטין, גם הדִּין, שזה הצורך ללכת לשופטים או למבוגרים כדי שיעשו משפט ויפתרו את הבעיות. ויחד עם הדין ייעלם גם הקָלוֹן, שזו הבושה וההרגשה הלא נעימה שמגיעה תמיד כשמסתבכים במריבות פומביות. ברגע שמרחיקים את מי שמייצר את האווירה הרעה, השקט והשלום חוזרים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.