כאשר אדם גָּרֵשׁ לֵץ, כלומר מסלק מסביבתו אדם קל דעת וחסר אחריות המעורר קטטות, מסתלקות עמו גם תוצאותיה ההרסניות של המחלוקת. בעקבות זאת וְיֵצֵא מָדוֹן, המריבה והטענות הגורמות לסכסוך עוזבות את החברה, ויש האומרים שאיש המריבות בעצמו מסתלק. כתוצאה מכך וְיִשְׁבֹּת, יופסק ויבוטל, הדִּין שהוא הצורך בהתדיינות משפטית, ויחד עמו יימנע גם הקָלוֹן, הבושה והביזיון ההדדי הנגרמים מהליכים פומביים. ברובד הפנימי, הלֵץ מייצג את יצר הרע והשטן השוכנים במקומות של סכסוך. משום כך, הרחקתו עוצרת לא רק את הבושה החברתית, אלא גם את מידת הדִּין העליונה של שמים הפוגעת במעורבים.
משלי, פרק כ״ב, פסוק י׳
גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.