אדם אשר עֹשֵׁק דָּל ופוגע בעני חסר ההגנה במטרה לְהַרְבּוֹת לוֹ ולהגדיל את עושרו האישי, או לחלופין נֹתֵן לְעָשִׁיר מתנות, יגלה שפעולות אלו מובילות אַךְ־לְמַחְסוֹר. במקום רווח, העושק יאבד את רכושו בעקבות התערבות של ה' המרחם על העני, ואילו הנותן לעשיר יפסיד את ממונו מבלי לזכות בשכר צדקה או בהכרת הטוב. הכתוב שולל אפילו עיכוב של כספי העני לשם השקעתם עבורו, שכן העושר העתידי אינו מצדיק את סבלו ורעבונו בהווה. במישור הפנימי, אדם המשעבד את שכלו ורוחו כדי להזין את תאוות הגוף, ייוותר תמיד בתחושת רעב וחסרון.
משלי, פרק כ״ב, פסוק ט״ז
עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.