בתחילת חייו פועל האדם מתוך דחפים טבעיים, ולכן טבעי שאִוֶּלֶת המבטאת פזיזות, חוסר הבנה או ספקות כלפי דרכי החכמה, תהיה קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר. בניגוד לאדם בוגר שמידותיו הרעות מושרשות בנפשו, אצל הנער מעשי השטות הם גורם חיצוני בלבד המחובר לליבו כמו חוט. מכיוון שהקשר אינו עמוק, שֵׁבֶט מוּסָר של ענישה וחינוך הוא האמצעי היחיד שיכול לנתק אותו. הקפדה על חינוך האדם דווקא בצעירותו תבטיח שיַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ לחלוטין, בטרם תספיק המידה הרעה להכות שורש.
משלי, פרק כ״ב, פסוק ט״ו
אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.