משלי, פרק כ״ב, פסוק כ״ז

חשבתם פעם מה קורה כשמבטיחים הבטחה בשביל מישהו אחר, ובסוף אי אפשר לקיים אותה? לפעמים אדם רוצה לעזור לחבר שלוקח הלוואה, והוא מבטיח שאם החבר לא יחזיר את הכסף, הוא ישלם במקומו. הבטחה כזו נקראת להיות "ערב" לחוב. החכם באדם מזהיר אותנו מאוד לא לעשות את זה, במיוחד אם אין לנו מספיק כסף משלנו. הוא שואל את האדם: אִם־אֵין־לְךָ לְשַׁלֵּם, כלומר, אם בסוף יתברר שאין לך באמת דרך להחזיר את הכסף, לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ? למה שתכניס את עצמך למצב שבו ייקחו ממך את כל הרכוש שלך, ואפילו את המיטה שאתה זקוק לה כדי לישון? יש כאן גם כלל מעניין במשפטי התורה: אדם שלקח הלוואה בעצמו מקבל הגנה מיוחדת, ואם לוקחים לו את כלי המיטה כי לא שילם, חייבים להחזיר לו אותם בכל לילה כדי שיישן בנוחות. אבל מי שהתנדב לשלם חוב של מישהו אחר לא מקבל את ההגנה הזו, ויכולים לקחת לו את המיטה לגמרי. לכן, צריך תמיד לחשוב היטב ולהיזהר לפני שלוקחים על עצמנו אחריות על כסף של אחרים.