משלי, פרק כ״ב, פסוק כ״ה

Proverbs 22:25Sefaria

פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹרְחֹתָ֑ו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃

תחשבו רגע על ילד שמתעצבן מכל דבר קטן וכועס המון. האם כדאי להיות חברים שלו? האזהרה כאן היא להתרחק מאנשים עם מידות רעות, ובמיוחד מאנשים כעסנים. הסיבה לכך היא לא רק הפחד שהם יריבו איתנו, אלא סכנה גדולה הרבה יותר של השפעה שלילית. המילה תֶּאֱלַף פירושה שתלמד ותתרגל. לכן, האזהרה פֶּן תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו באה למנוע מאיתנו ללמוד את ההתנהגות הרעה של אותו חבר, כדי שלא נתחיל פתאום להתנהג כמוהו. אם אנחנו מאמצים את ההתנהגות הזו ומתחילים לכעוס בעצמנו, אנחנו מגיעים למצב של וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ. מוקש הוא כמו מלכודת. ברגע שאנחנו מתרגלים לחקות את הכעסן, אנחנו בעצם מציבים לעצמנו מכשול ונופלים בדיוק לאותן צרות ובעיות שקורות בדרך כלל לאנשים שכועסים.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ד
פסוק כ״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.