יצא לכם פעם להביט למעלה אל השמיים ולנסות לדמיין איפה הם נגמרים? או אולי לחשוב כמה עמוקה האדמה שעליה אנחנו דורכים? יש בעולם דברים כל כך עצומים, שקשה לנו מאוד להבין אותם עד הסוף. המילה לָרוּם מתארת גובה עצום שאין לו גבול. השמיים כל כך רחבים וגבוהים, שאנחנו לא יכולים באמת לחקור את כולם. מהצד השני, המילה לָעֹמֶק מתארת את המעמקים הנסתרים של הארץ, שנמצאים הרחק מתחתנו וגם אותם קשה לנו להשיג.
בדיוק כמו שהטבע כל כך גדול ופלאי, יש עוד משהו שקשה מאוד להבין, ועליו נאמר: וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר. המילים האלו מסבירות שאי אפשר לחקור ולדעת את כל מה שעובר למלך בתוך הלב. למה בעצם? מפני שמלך שמנהיג מדינה שלמה סוחב על הכתפיים שלו המון אחריות. הוא צריך לדאוג לאינספור אנשים, להקשיב לבעיות שלהם, לשפוט בצדק, להגן על העם ולשמור את כל הסודות החשובים. כדי לתת לכל אדם בדיוק את מה שמגיע לו, המלך חייב לחשוב על המון דברים בבת אחת. בגלל שכל הרצונות, הצרכים והמחשבות של המדינה כולה מתנקזים אליו, הלב שלו מלא בכל כך הרבה עניינים, עד שהוא הופך להיות עמוק ורחב, ממש כמו השמיים והארץ.