משלי, פרק ל׳, פסוק י״ד

יצא לכם פעם לחשוב מה היה קורה אם בני אדם היו מתנהגים כמו חיות בטבע, כשהחיה הגדולה והחזקה רודפת אחרי החיה הקטנה והחלשה? לצערנו, לפעמים יש חברה של אנשים ששוכחת איך להתנהג נכון, והאנשים החזקים משתמשים בכוח שלהם כדי לפגוע באנשים החלשים מהם. כדי שנוכל לדמיין עד כמה ההתנהגות הזו לא טובה, החברה הזו מתוארת כמו חיה טורפת. החיה הזו משתמשת בשני סוגים של שיניים, שִׁנָּיו שהן השיניים הקדמיות שנועדו לתפוס, ומְתַלְּעֹתָיו שהן השיניים האחוריות והגדולות שנועדות לטחון. השיניים האלו מתוארות ממש כמו כלי נשק, כמו חֲרָבוֹת ומַאֲכָלוֹת שהן סכינים חדות מאוד. כמובן שלאנשים אין באמת חרבות בתוך הפה, אלא זו דרך מיוחדת לתאר את האנשים החזקים שמנצלים את הכוח שלהם כדי לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם, כלומר לקחת מהאנשים העניים את כל מה שיש להם. למה שאנשים יתנהגו בצורה כל כך לא הוגנת אחד לשני? הסיבה האמיתית לכל זה היא שהם הפסיקו להאמין בה׳ ובתורה. כשאנשים שוכחים שה׳ משגיח עלינו ואכפת לו מכל מעשה שאנחנו עושים, הם מאבדים את המוסר שלהם ומתחילים לפגוע באחרים. ההתנהגות הזו לא רק פוגעת בעניים, אלא גם מבלבלת את המחשבות של האנשים הפשוטים שרואים את המעשים האלו ועלולים ללמוד מהם.