משלי, פרק ל׳, פסוק ט״ז

Proverbs 30:16Sefaria

שְׁאוֹל֮ וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃

קרה לכם פעם שאכלתם ארוחה גדולה כל כך עד שהרגשתם שאתם לא יכולים להכניס לפה אפילו עוד ביס אחד קטן? לכל אחד מאיתנו יש רגע שבו הוא מרגיש מלא ואומר "די, מספיק לי". אבל תתפלאו לשמוע שבעולם שלנו יש ארבעה דברים שלעולם לא שבעים ותמיד רוצים עוד. שניים מהם קשורים לחיים של בני האדם, ושניים קשורים לטבע.


הדבר הראשון הוא שְׁאוֹל, שזה בעצם כינוי לקבר. הקבר לעולם לא מתמלא לגמרי ותמיד יש בו מקום לאנשים שמסיימים את חייהם ונאספים אליו. הדבר השני נקרא וְעֹצֶר רָחַם. זהו מצב שבו אישה עקרה ולא מצליחה ללדת. הרצון העמוק שלה והתשוקה לחבוק תינוק משלה הם כל כך חזקים, שהם לעולם לא נרגעים או נפסקים עד שהיא תזכה לילד.


מכאן אנחנו עוברים להסתכל על הטבע סביבנו. הדבר השלישי הוא אֶרֶץ לֹא־שָׂבְעָה מַּיִם. האדמה תמיד בולעת את מי הגשמים שיורדים עליה. לא משנה כמה גשם ירד, האדמה תמיד תשתה אותו פנימה ואף פעם לא תגיד שהיא מלאה, כי תמיד היא תתייבש שוב ותזדקק לעוד מים. הדבר הרביעי והאחרון הוא האש, שעליה נאמר וְאֵשׁ לֹא־אָמְרָה הוֹן. המילה הוֹן פירושה מספיק לי או די. האש לעולם לא עוצרת מעצמה ואומרת "שבעתי". כל עוד יהיה לה משהו לבעור ולשרוף, היא תמשיך לגדול עוד ועוד בלי להסתפק במה שכבר יש לה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.