יצא לכם פעם לראות מים שנשפכים? הם תמיד זורמים למקום הכי נמוך ונעצרים שם. אבל בימי תחילת העולם, כשהמים כיסו את כל הארץ וה׳ רצה לגלות את היבשה, קרה משהו פלאי. ה׳ גרם למים לסגת ולזרום במהירות עצומה, והם התנהגו ממש הפוך מהטבע הרגיל שלהם. בדרך, יַעֲלוּ הָרִים, כלומר המים ממש התרוממו וטיפסו מעל ההרים הגבוהים. משם הם יֵרְדוּ בְקָעוֹת, הם ירדו אל העמקים והמקומות הנמוכים, אבל במקום להיעצר ולהישאר שם, הם פשוט המשיכו לזרום הלאה והלאה. לאן הם מיהרו כל כך? אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, הכוונה היא אל הים. זהו המקום הקבוע והגבול המדויק שה׳ הכין עבורם, כדי שיישארו בו ולא יציפו שוב את היבשה.
תהלים, פרק ק״ד, פסוק ח׳
יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.