יצא לכם פעם לחשוב איך חיות בטבע משיגות את האוכל שלהן? הרי הן לא צריכות לבשל או לאפות. ה' ברא בעולם מערכת מופלאה של גשמים וצמחים שנועדה להאכיל את כל היצורים החיים, אבל יש הבדל גדול בין האוכל של בעלי החיים לאוכל שלנו. קודם כל, ה' מצמיח חציר לבהמה. זהו דשא שגדל לבד, בלי שום עזרה. אגב, לפעמים הגשם יורד בכלל בזכות בעלי החיים, ואנחנו בני האדם מרוויחים מזה וזוכים גם כן במים ובמזון. לעומת זאת, כדי שאנחנו נוכל לאכול, קיים עשב לעבודת האדם. אלו הם צמחים, כמו חיטה ושעורה, שדורשים מאיתנו הרבה מאמץ. אי אפשר פשוט לאכול אותם ישר מהשדה, אלא צריך לעבוד קשה: לחרוש את האדמה, לדוש, לטחון, ללוש ולאפות. רק בסוף כל העבודה הזו, אנחנו מצליחים להוציא לחם מן הארץ. הכוונה היא ללחם המוכר והטוב שאנחנו אוכלים, אבל זו גם מילה כללית שמתארת את כל המזון הבסיסי והחשוב שנותן לנו כוח ומשאיר אותנו שבעים.
תהלים, פרק ק״ד, פסוק י״ד
מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם לְה֥וֹצִיא לֶ֝֗חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.