תהלים, פרק ק״ד, פסוק ד׳

Psalms 104:4Sefaria

עֹשֶׂ֣ה מַלְאָכָ֣יו רוּח֑וֹת מְ֝שָׁרְתָ֗יו אֵ֣שׁ לֹהֵֽט׃

כשאתם מסתכלים על סופה חזקה בחוץ, עם רוחות שורקות וברקים שמאירים את השמיים, מה לדעתכם גורם לכל זה לקרות? אולי נדמה לפעמים שהטבע פועל לגמרי לבד, אבל באמת שום דבר לא קורה במקרה. ה׳ משתמש בכוחות הטבע העצומים כדי לנהל את העולם. כשהכתוב משתמש במילה מלאכיו, הכוונה היא פשוט לשליחים ולמשרתים של ה׳. ה׳ שולח את הרוחות החזקות כדי להזיז את העננים ממקום למקום, והוא משתמש גם באש ובברקים, שמתוארים בתור אש לוהט, כלומר אש שורפת ומתלהבת. החום של האש והברקים פועלים יחד כדי לעזור לגשם לרדת לארץ. בעצם, הרוח, האש, הברקים ואפילו אבנים בוערות שנופלות מהשמיים, הם כולם שליחים נאמנים שעושים בדיוק את מה שה׳ מצווה עליהם כדי לקיים את העולם שלנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.